סדר הקינות לתשעה באב

משפחת בֵּיים מאלבורג

 

באוגוסט השנה , ימים אחדים אחרי תשעה באב נסעתי לבקר באמסטרדם.

ביום השישי הראשון לשהותי בעיר חציתי בדרך אל החשמלית את שוק הספרים המשומשים המתקיים דרך קבע בכל יום ו' ב SPUI. השעה הייתה מאוחרת ורבים מסוחרי הספרים כבר החלו לארוז את מרכולתם ולקפל את הדוכנים . גם הדוכן המציג לעיתים ספרים בנושאי יהדות וישראל כבר התרוקן למדי . נחפזתי להגיע הביתה וכלל לא התכוונתי להתעכב לצידו אבל בפינתו המרוחקת של הדלפק צדו את עיניי אותיות מוכרות וכמו התחננו אלי שאעצור. לפני כעשרים שנים נקרו בדרכי  אותן אותיות מוכרות בדוכן הזה בדיוק וכאז , גם הפעם  לא עמדתי בפני תחינתן וניגשתי אליהן. אז – גילו עיני המשתאות סידור מהודר לסוכות  כרוך בעור  ועשיר באיורים ובביאורים בכתב רש"י , שהודפס באמסטרדם ב 1765 . הפעם הביט בי בעצב קונטרס  קטן דק ומהוה – כרוך בכריכת קרטון אפרפרה ומוכתמת שרצועת בד שחורה ומתפוררת דבוקה לה בגבה ומהדקת בקושי שמונים עמודים משחימים מזוקן ונאחזים זה בזה לבל יתפוררו . עמוד השער , שהודבק גם הוא ביד לא אמונה אל הכריכה,   העיד עליו שהוא

סדר

הקינות לתשעה אב,

עם מגילת איכה וקריאת התורה והקרובות

וכל התפילות

לפי מנהג האשכנזים

הכל מוגה בעיון גדול על פי כ"י וסידורים ישנים

על ידי

יצחק בן אריה יוסף דב

  1. Baer.

רעדעלהיים

שנת תרכ"ג לפ"ק

Rodelheim,

Druk u.Verlag von J. Lehberger & Com

1863

 

הסוחר הבחין בי  והתפנה לרגע מעיסוקיו.   לשאלתי השיב לי בכנות שאין לו מושג מהו הספרון ומה כתוב בו מכיוון שאינו קורא עברית – אבל הפקיד בידי את כרטיס הביקור שלו למקרה שאהיה מעוניינת בנוספים דוגמתו – שכן הוא ואשתו מתמחים אמנם בעיקר בפקעות צבעונים ובהיסטוריה של אזור גידול הצבעונים  אבל גם קצת בתרבות אסיה וקצת ביהדות.  פדיתי את הספרון בשניים עשר היורו שביקש המוכר-  הרי לא יכולתי  להפקיר קרוב משפחה ולהשאיר אותו  מוטל שם בודד באין חפץ בו על הדלפק הריק –  ורצתי לתפוס את החשמלית שקרבה אל התחנה.

רק מאוחר יותר כשעלעלתי  בו בבית , ריח של ישישות עבשה עלה מבין דפיו , זיהיתי את הכתוב בעיפרון ביד חפוזה, ואולי רועדת , על דף הנייר הלבן שהיה דבוק על כריכתו הפנימית

ספר הקינות42_n (1)

 

Jozef Beem

7bis Kl. Hoogst  .

Leeuwarden

יוֹסֵף בֵּן דָוד

 21juli 1942

7Av van het jaar

5702

בחנתי בעניין את הכתוב . יוזף ביים.   בעליו של סדר הקינות ?

בשורה שמתחת לשם רשומה כתובת. ככל הנראה כתובתו.

מתחתיה משורטט קו  ושם  כתוב עברית, באותיות כתיב מנוקדות – יוֹסֵף בֵּן דָוִד

ושוב קו מפריד ומתחתיו  תאריך ..

למראה  התאריך המצמרר – 21 ביולי 1942 – נעתקה נשימתי …

מתוך joods monument    

טרנספורט מס.  3 , יום שלישי 21 ביולי 1942 – ווסטרבורק אושוויץ ,

931  בני אדם בהם 250 ילדים

לו דה יונג* : חלק 8 : אסירים ומגורשים ( נשלחים) , חלק ב' –  " המסע ברכבת , כפי שמתואר הטרנספורט השלישי לאושוויץ, ( 21 ביולי 42 ' ) אשר כלל בני נוער וצעירים רבים  היה , לדברי אחד הנשלחים  – " עליז ; כמעט כולנו שרנו והיינו אופטימיים. היו שם גם ילדים אחדים, ולא כל כך הבנו מה הם אמורים בדיוק לעשות. נסענו בקרונות בקר שהדלתות שלהם היו פתוחות , כך שיכולנו לשבת כשרגלינו מיטלטלות מחוץ לקרון ובכל תחנה בה עצרנו הרשו לנו לרדת לשתות מים. היו ארבעים אנשים בכל קרון; זה היה סביר יחסית . "

ביולי 1942 התחילו הגרמנים לשלח את אסירי מחנה המעבר ווסטרבורק שבמזרח הולנד לאושוויץ  – רובם ככולם נרצחו מיד כשהגיעו לשם.

בטרנספורט הראשון – יום רביעי, 15 ביולי 1942 –  נשלחו 1135 בני אדם

ביום המחרת, יום חמישי,  16 ביולי ,  יצא טרנספורט נוסף, גם הוא לאושוויץ – ובו 895 בני אדם

ה 21 ביולי חל ביום שלישי . שוב יצא טרנספורט לאושוויץ – השלישי במספר-  ונשלחו בו כאמור 931 בני אדם , בהם 250 ילדים .

 

כשחזרתי לארץ הנחתי אותו בארון לזמן מה – טרדות היומיום, עיסוקים דחופים יותר ואולי גם סתם פיזור הנפש הרגיל המאפיין אותי השכיחו אותו ממני   – אבל הוא, כמו רצה שאאתר את בעליו, לא הרפה ממני ודחק בי מדי פעם בתזכורות קטנות עדינות – שיר שהושמע ברדיו, אזכור כלשהו בעיתון בנושא מעורר אסוציאציה הציפו בי שוב ושוב מחשבות על אודותיו אלא שגם הן לא הצליחו עדיין להכריע את הכף.

בסוף דצמבר – בדרכנו לארץ מביקור אצל הילדים שבחו"ל – עברנו שוב באמסטרדם. בשדה התעופה קניתי עיתון הולנדי. בעמודים המרכזיים כתבה גדולה על אודות יצירת אמנות חדשה שמכין אמן הולנדי עבור אתר הזיכרון במחנה המעבר ווסטרבורק ; המחנה בו קיבצו הגרמנים את יהודי הולנד לפני ששלחו אותם אל מחנות המוות במזרח.  " עבודת נזירים בת זמננו "  מכריזה הכותרת-  102,000 שמות רשומים בכתב יד של יהודים וצוענים מבני סינטי ורומא , שנרצחו על ידי הנאצים.

בצילום הנלווה לכתבה מופיע מקטע מהיצירה ובארבע השורות האחרונות בתחתיתו – טפיחת תזכורת עזה על כתפי –  השם המוכר BEEM

 

 

 

 

הגעתי הביתה ועטתי מיד על הגוגל.

כבר בחיפוש הראשון העלה השם Jozef Beem אפשרויות לא מעטות – משפחה ענפה הייתה משפחת ביים. מוצאה היה ככל הנראה מגרמניה ( השם נשמע כשיבוש של בוהמיה.)   ורבים מבניה נשאו את השם יוזף.

ובכל זאת –  'יוסף בן דוד' , השם הכתוב עברית , הבחין אותו מכל האחרים  וצמצם מעט את הרשימה: שם האב חייב להיות דויד. אני משלבת את שני השמות בחיפוש ועד מהרה מופיע לעיני   ב – JOODSMONUMENT , אתר ההנצחה ליהודה הולנד , השם  JOZEL DAVID BEEM  .

יוזף דוד ביים.  יוֹפִּי ,כפי שכונה בפי כולם .  בנו של סימון דוד ביים . הצעיר במשפחתו . נולד ברוטרדם ב 4 ביולי 1926 .

".. יוֹפִּי נשלח מבית היתומים בליידן למחנה ווסטרבורק . החל מה – 1 באפריל 1942 , אחרי שנאסר עליו להמשיך בבית הספר המקצועי שבו למד , הוא שימש בתפקידים שונים בבית היתומים – שליח, עוזר לשוער, עוזר למסיק … ב 18 במרץ 1943 נשלח יופי יחד עם ילדי בית היתומים  האחרים למחנה המעבר ווסטרבורק , ב 23 למרץ נשלח משם ברכבת למחנה המוות סוביבור ושלושה ימים מאוחר יותר נרצח ."    אלה הדברים שכותב על אודותיו באתר הזיכרון בן דודו מישל בלטיסן, אחיינה של אימו, רוזה הרצדאל – ביים,  שנרצחה ב25 בינואר 1943 באושוויץ .   ידם הארוכה של הרוצחים השיגה אותה בכתובתה האחרונה המצוינת באתר –  המוסד היהודי המרכזי לחולי נפש שבאפלדורן .   רוזה ביים – הרצדאל סבלה מדיכאון והייתה מאושפזת מאז 1929 בבית החולים לחולי נפש שבאפלדורן .  ארבעת ילדיה – שתי בנות, הבוגרות יותר , ושני בנים – בני  11, 9, 7  ו 3 ,   נשלחו משום כך לבית היתומים היהודי בליידן.

יופי, הצעיר שבהם , היה אם כן בן שלוש בלבד כשהחל את חייו בבית היתומים  בליידן שבו יוסיף להתגורר במשך שנותיו הנותרות, עד שישלח למחנה המעבר ווסטרבורק שם יספיק לשהות חמישה ימים בלבד לפני שיובל ברכבת אל מותו.

ב23 למרץ 1943 נשלח יופי ברכבת מווסטרבורק לסוביבור ושלושה ימים מאוחר יותר נרצח.

לא מלאו לו עדיין 17 כשנרצח.

 

יוזף דוד ביים עם אחיו הבוגר ממנו דוד יוזף בייםdavid_en_jozef_beem2.jpg(mediaclass-victim-image.6c5871958aac18645b4a764129c4d9cf417df34d) (1)

groepsfoto_leids_weeshuis_1931.jpg(mediaclass-warvictim-carousel.67d08ede1706aa86ac21a1f8fb99afb12f769340)

ילדי בית היתומים בליידן – יזוף דויד ביים  ככל הנראה עומד, שני, או שלישי, מימין

jozef_david_jopie_beem.jpg(mediaclass-warvictim-carousel.67d08ede1706aa86ac21a1f8fb99afb12f769340)

יוזף דויד ביים בצילום האחרון  האחרון שלו – 1942. מנהלי בית היתומים תכננו למלט את ילדי בית היתומים לאנגליה . הילדים הבוגרים צולמו אז לצורך התוכנית , שלא יצאה אל הפועל כמובן

 

*לו דה יונג – ( אמסטרדם , 2005-1914) היסטוריון יהודי הולנדי , שמש מ 1945 עד צאתו לגמלאות ב1979  כמנהל המכון המלכותי ההולנדי לתיעוד המלחמה  ומחברם של 13 הכרכים הראשונים ( מתוך 14 )  של הספר הההיסטורי המונומנטלי – "הממלכה ההולנדית במלחמת העולם השנייה "

https://en.wikipedia.org/wiki/Loe_de_Jong

*מחנה המעבר ווסטרבורק – http://www.kampwesterbork.nl/index.html#/index

 

המשך יבוא..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s