
ילדי בית היתומים בכניסה לבניין
אחיותיו ואחיו של יוזף-דוד
שלושת הילדים הנוספים של משפחת ביים
הרמינה – יוליאנה –
לא הרבה אני יודעת על הרמינה יוליאנה אלא זאת בלבד :
שכונתה בפי כולם מִין ( MIEN ) ושהחלה את חייה בבית היתומים כשהייתה בת 11 והתגוררה בו שמונה שנים, עד יולי 1937 , ואחר כך עוד חודשיים , בין סוף ספטמבר לתחילת נובמבר באותה שנה, כשעברה כנראה לאמרספורט , מכיוון שב 1 בספטמבר 1939, כפי שנכתב באתר ההנצחה המקוון , עברה מין מאמרספורט לאלטן ( AALTEN ) וגרה שם אצל משפחת פולדאואר , שגם אותה ואת כתובתה שבאלטן אני מוצאת באתר המקוון : רגינה פולדאואר דה יונג, המקצוע : זבנית ובעלה – סלי פולדאואר שהיה סוחר – ושניהם נרצחו באושוויץ באותו יום עצמו – ה 12 לאוקטובר 1942 , אבל הרמינה , ששמשה כנראה עוזרת בביתם, עזבה כבר ב 3 ביוני 1942 את אלטן ועברה לויש (WISCH ׂ) ומשום כך ניצלה לזמן מה מגורלם האכזר וזכתה בחמישה חודשים נוספים של חיים . עד שנשלחה גם היא ב 5 במרץ 1943 בטרנספורט הראשון מווסטרבורק למחנה המוות סוביבור. בת 25 הייתה מין כשנרצחה.
יוליאנה – הרמינה – אחותה הצעירה בשנתיים של הרמינה
גם על אודותיה אני יודעת אך מעט – כינוייה – יוליה , יולטייה בפי אוהביה , מקום ותאריך לידתה – רוטרדם 26.1.1920 , ומותה – אושוויץ , 30.9.1942 ; שמונה שנים היא התגוררה בבית היתומים, עזבה ב 27.9.1937 ושבה לשם בנובמבר של אותה שנה וחיה חצי שנה נוספת בבית היתומים עד שעזבה שוב במאי 1938 . מקצועה כפי שרשום באתר – עוזרת במשק הבית והיא התגוררה באמסטרדם , קודם בפרדריקפליין 11 ואחר כך בפלאנטז'ה פראנשלאאן 17 – בביתו של לודוויק הארטוח סרלואי , ששימש כרב הראשי של הקהילה האשכנזית באמסטרדם .
בפברואר 1941 זימן אליו המושל הנאצי הממונה על אמסטרדם את הרב האשכנזי הראשי סרלואי יחד עם הרב הראשי לקהילה הספרדית דוד פרנסס ועם יושב ראש הקהילה האשכנזית אברהם אשר וציווה עליהם להקים מועצת יהודים (יודנראט – joodseraad ) , אבל למרות היותו חבר במועצה , שראשיה זכו לכאורה לחסינות מפני שילוח למחנות , נצטוו ב 22 לאוקטובר 1942 הוא ובני ביתו – אשתו בתו וכלתו – להתייצב במחנה המעבר ווסטרבורק ו 4 ימים מאוחר יותר נרצחו כולם באושוויץ .
יולטייה ביים נתפסה ונשלחה בלי ספק קודם לכן לווסטרבורק ומשם לאושוויץ – כי כבר ב 30 בספטמבר לא הייתה בין החיים.
בנו הרופא של הרב , הארטוח סרלואי , שהייתה לו מרפאה בבית הוריו הצליח לשרוד עד סוף מרץ 1944
וזהו, זה הכל – אלה כל תולדות ……
אחיו של יוזף – דוד דוד – יוזף ביים
מוזר , לבנות ולבנים במשפחת ביים ניתנו שמים זהים , בהיפוך , הרמינה – יוליאנה , יוליאנה – הרמינה , דוד – יוזף , יוזף – דוד : כמו חשו ההורים שהנצחת זכר הוריהם בשמם של הילדים קצרה תהיה ולכן הכפילו את השמות
יוזף דוד דוד יוזף
David Jozef Beem
Rotterdam, – Sobibor,
Reached the age of 21 years
Occupation: Farm labourer
כך הוא מונצח באתר המקוון לזכר יהודי הולנד – המקצוע : חקלאי
דוד – יוזף החל את חייו בבית היתומים כשהיה בן שבע והתגורר בו שתים עשרה שנים . באוגוסט 1941 , כשמלאו לו 19 , עבר לקיבוץ ב LAAG KEPPEL ( לָאח – קֵפֵּל ) – כפר במחוז חלדרלנד שבמזרח הולנד. הקיבוץ היה למעשה קומונה של צעירים יהודיים שהוכשרו בעבודות חקלאיות במשקי הסביבה כדי להכין את עצמם לקראת העליה לארץ ישראל. אלא שהחל מאי 1940 , מאז פלישת הנאצים להולנד, לא היה אפשר להגר מהמדינה והצעירים היהודיים שחלמו על הקיבוץ נשלחו למחנה ווכט או למחנה ווסטרבורק . דויד יוזף נשלח למחנה ווכט (Vught) , אחד מחמשת מחנות הריכוז שפעלו בשטחה של הולנד. ב 29 למאי 1943 הוא נשלח לעבוד במורדייק (Moerdijk ) בחפירת תעלות נ״ט להגנה בפני טנקים אבל לאחר כחודש , ב 3 ליולי 1943 הוא נשלח למחנה המעבר ווסטרבורק , ב 6 ביולי הוא נשלח משם למחנה המוות סוביבור וכעבור שלושה ימים, מיד בהגיעו לשם, הוא נרצח.
׳מטען ׳ – להנצחת דרי בית היתומים היהודי בליידן מידו של האמן הישראלי – הולנדי רם קציר
ארבע מזוודות נוספות פזורות ברחבי העיר ליידן , לזכר הנרצחים
ועדיין אינני יודעת מי הוא בעליו של ספר הקינות שנקרה לי בדרכי והקרה לי בהמשך הדרך את יוזף ביים הנער, יוזף ביים האחר , שאמנם לא היה בעליו , אבל בשלו עיכבתי לזמן מה את החיפוש שהרי לא יכולתי להשאיר שם באלמוניותם , אותו ואת בני משפחתו , בדממת האתר המקוון ולא לספר את סיפור חייהם העצוב וסופם הנורא..
נוחו בשלום על משכבכם
ממשיכה…