משפחת ביים מליאווארדן
ועדיין לא נמצא לי בעליו של ספר הקינות..
עוד קודם לכן, בטרם פגשתי את משפחת ביים האחרת ונשארתי זמן ארוך בחברתה , קיוויתי לגלות משהו ברחבי הגוגל על הכתובת הרשומה בשורה שמתחת לשמו – 7bis kl Hoogstraat Leeuwarden , אבל כל מה שהצלחתי לגלות היה אזכור אחד בספר הכתובות של העיר ליאווארדן מ 1906 – J. S. Plantinga, Kleine Hoogstraat 7. שם פריזי למהדרין .
ליאווארדן ( Leeuwarden ) היא בירת מחוז פריזלנד שבצפון מערב הולנד. מאז 1645 התקיימה בה קהילה יהודית קטנה , שמוצאה על פי המשוער מהעיר אמדן בחלק הגרמני של מזרח פריזלנד. ב1670 רכשה הקהילה חלקת אדמה לצד חומת העיר כדי שתשמש בית קברות ליהודי העיר. במהלך המאה השמונה עשרה יורחב שטחו של בית הקברות הזה שלוש פעמים .
שלטונות העיר נהגו אמנם מדיניות של סובלנות כלפי היהודים שהתגוררו בה אבל הגבילו באמצעות הוראות וחוקים שונים את בואם של יהודים עניים לעירם. החל מ 1700 התפללו יהודי העיר בבניין שאותו חלקו עם הקתולים ועם מאמינים בני דתות לא רשמיות אחרות בפריזלנד הפרוטסטנטית. בב1754 הגיעו יהודי העיר להסדר עם מועצת העיר ובנו בה את בית הכנסת הראשון. הגידול באוכלוסייה היהודית במהלך המאה השמונה עשרה הביא עימו מוסדות יהודיים נוספים – בית קברות נוסף , מקווה ובית ספר יהודי. יהודי העיר עסקו בעיקר במסחר – כקצבים , חנוונים, רוכלים ובעלי דוכנים בשוק . אחדים אף זכו להתקבל כחברים בגילדות המקומיות אבל למעשה רבים מבני הקהילה היו עניים. ב 1796 הוכרז שוויון זכויות ליהודי הולנד. באותה עת נבנה בעיר בית כנסת חדש וברחובות סביבו התפתח הרובע היהודי ונוסד בו בית ספר לבני עניים, שהפך אחר כך לבית ספר תורני .
הראציה הראשונה בליאווארדן התרחשה ב 13 באפריל 1942 – בדיוק בתאריך שבו אני כותבת מילים אלו – המשלוחים הגדולים החלו באוגוסט 1942 והסתיימו בפברואר 1943. מרבית יהודי לחאווארדן נרצחו במחנות מיד עם הגיעם לשם. מעטים בלבד שרדו.
כתובת להנצחת ילדי בית הספר היהודי של ליאווארדן .
עמוד הכריכה הפנימי של ספר הקינות לתשעה באב
במהלך החיפוש הקודם שלי אחר בני משפחתו של יופי ביים התברר לי שבאתר הזיכרון המופלא – https://www.joodsmonument.nl – מצויינת לעיתים גם כתובתם האחרונה של הקורבנות המונצחים בו ובהחלטה של רגע החלטתי לנסות את הכתובת.
ואכן מצאתי.
דיירי הבית kl. hoogstraat 7 באפריל 1942
שלושה בני משפחת כהן התגוררו בכתובת זו וחמישה בני משפחת ביים . אבי המשפחה – יוזף ביים איית את שמו כ JOZEF על כריכת ספר הקינות ואילו באתר אויית שמו JOZEPH ומשום כך לא מצאתי אותו מיד – אבל טוב שכך כי בדרכי אליו נקרו לי גם בניה של משפחת ביים האחרת ואלמלא כן לא הייתי זוכה להכיר אותם.
מנפלאות הרשת – באתר הגיניאולוגי של יהודי הולנד אני מוצאת את Jozeph Jozef Beem ואת בני משפחתו https://www.dutchjewry.org/genealogy/ndbeli/13930.shtml
יוזף נישא בתחילה לרגינה – ראנה קייזר ואיתה נולדו לו שלוש בנות. רגינה נפטרה ב 1918 ונקברה בליאווארדן , כלומר כבר אז התגוררו יוזף ביים ומשפחתו בעיר . לאחר מותה של אשתו התחתן יוזף ביים עם אחותה אסתר , שהייתה צעירה ממנו בעשרים שנה ואיתה נולדו לו שלושת בניו , שהבכור בהם שמו דוד – יחזקאל ומכך ניתן להסיק שהוא נקרא דוד על שם סבו, אביב של יוזף (הוא יוסף בן דוד)
בכתובת הרשומה, שאותה מצאתי באתר ההנצחה , התגוררו יוזף ביים ואשתו אסתר – בתו סופיה מנישואיו הראשונים לאחותה של אסתר ושני בניו הצעירים – מאיר מאנוס . שהיה בן ארבע עשרה כשנרצח ( תאריך הולדתו הוא – ה 1 באוקטובר – בדיוק כתאריך הולדתי ! ) ואחיו סולומון הצעיר ממנו בארבע שנים , שהיה בן 10 כשנרצח באושוויץ ב15 לדצמבר 1942 יחד עם אביו יוזף , אחיו מאיר מאנוס ואחותו החורגת סופיה , שהייתה בת 28 כשנרצחה. אמם שרדה בדרך זו או אחרת עד ה 20 במרץ 1943 , כשנרצחה במחנה ההשמדה סוביבור . כנראה לא נשלחה מיד עם הגיעה לווסטרבורק אלא נותרה במחנה עד שהחלו המשלוחים לסוביבור ( אני כותבת את המילה משלוחים ונתקפת חלחלה )
את אחיהם דוד יחזקאל , הרשום באתר הגיניאולוגי אני מוצאת באתר הזיכרון ברישום נפרד . על פי הרשום הוא נולד ב 1925 ונפטר ( או נרצח ) במרכז אירופה ב 15 במרץ 1945 – חודשיים לפני שהסתיימה המלחמה !! בילדותי תמיד חשבתי שהדבר הנורא ביותר הוא כשאדם נורה רגע לפני תום המלחמה , או רגע לאחר מכן – כמשה על הר נבו, תראה ולא תבוא – הנה היא ההצלה , הנה הוא הקץ לנגד עיניך ואליו לא תזכה להגיע .
לבד מכתובתו האחרונה , באמסטרדם, אלה הדברים היחידים הכתובים על אודותיו באתר ההנצחה:
On 26 February 1814 King William I decreed that the Nederlandsch Israëlitisch Seminarium (NIS) was to be established in Amsterdam to train rabbis, teachers and other officers serving the Jewish community.
David Ezechiël Beem, the son of Josef, attended the NIS.
This person lived alone or no information about family members is known or traceable
* מכיוון שמצאתי את בני משפחתו בין המתים נראה לי שבהמשך אחפש מידע נוסף על אודותיו. בינתיים אסתפק בכך שזכיתי לאחד אותם כאן כולם ביחד בדפים אלה.
יוזף ביים מליאווארדן הוא אם כן יוסף בן דוד שרשם את את שמו ואת כתובתו ואת התאריך המצמרר על העמוד הפנימי של כריכת סדר הקינות שלו ; דפיו של הספרון שבע השנים והמרוט הזה כבר היו בוודאי מוכתמים בכתמי הזקנה המצהיבים עוד אז , כשהחזיק אותו בעליו בידיים רועדות ורשם בו את שרשם בכתב ידו הרוטט. הוא , שהודפס ב 1863 ברודלהיים שבגרמניה , היה מבוגר מהאוחז בו ב 13 שנים – הוא בן 79 ויוסף בן 66 – אבל ספר הקינות ניצל וזכה להאריך שנים ; מאה חמישים וחמש שנים מלאו לו כשמשך את עיני בדוכן שבשוק הספרים – ומן הסתם החזיק מעמד עד היום הזה ולו רק כדי להנציח את זכרו של בעליו ' שמזלו לא עמד לו להאריך ימים כמוהו ואפרו , חד עם אפרם של אשתו וילדיו וכל שאר יקיריו, התפזר בשמי אושויינצ'ים המקפיאים חמישה חודשים אחרי שחרט בו את שמו .
חורף היה כשהגיעו לשם ב 13 או בארבעה עשר בדצמבר – ולא מייד נרצחו אלא המתינו יומיים כשהם צפופים ודחוסים בקרונות הקפואים עד שיחלוף יום א – יום המנוחה הקדוש של רוצחיהם , ויפציע בוקר יום שני……
Jozeph Beem
Elburg, 19 augustus 1876 – Auschwitz, 15 december 1942
Bereikte de leeftijd van 66 jaar
Beroep: Rabbinaal opzichter bij een boterfabriek
יוזף ביים
אלבורג, 19 באוגוסט 1876 – אושוויץ,15 בדצמבר 1942
הגיע לגיל 66
מקצוע : משגיח כשרות בבית חרושת לחמאה
רועה אווזים 